פנטזיית בוקר

כמה ימים אני מתעוררת עם אותה מחשבה. אתם יודעים איך זה קורה, כאשר את מתעוררת וממש לו בה לקוח. גם שעון מעורר וגשם בחוץ לא עושים טוב. חבל שאני לבד….
וזה הרגע שדמות שלה מתעורר בראש שלי. היא קטנה, נמוכה ממני. כאשר אנחנו מתחבקות היא חייבת לעמוד על קצות האצבעות. עיניים חומות, חייך חמוד, ביישנית, שיער תמיד מפוזר ואצבעות רזות במיוחד. היא תמיד לובשת סוודרים מוזרים ואין לה מושג איך היא משגעת אותי.  
קר בחדר. היד שלי גולשת על השדיים, מחבקת שד אחד ומלטפת אותה. אני אוהבת את השדיים שלי, בדיוק בגודל הנכון לכף יד. החולצה מפריעה לי ואני מזיזה אותה למעלה. אני מדמיינת מה היא הייתה עושה עם היא הייתה כאן אחרי מפשג אינטימי של יום קודם. אם היינו מתעוררים ביחד. הוא אוהבת לשחק איתי, נושכת את האוזן ומנשקת את הכתפיים, או שדיים, או את המקום הרגיש הזה בצוואר שלי. היא עושה את זה עד שאני לא מתנפלת על השפתיים החמות שלה. הידיים שלי מלטפות את הצוואר הדק שלה ומפזרות את השיער שגם ככה מפוזר שלה. הגוף שלי נצמד לשלה. אני מרגישה כל עיקול על הגוף שלה. 
כאשר אנחנו עוצרים לרגע, לפעמים צריך לנשום לפעמים, אני רואה איך המבט שלה משתנה. לא נשאר במבט הזה שוב רמז להתנהגות שובבה שלה, רק רצון בלתי נסבל להמשיך. ולהמשיך מיד. ואנחנו ממשיכים. המיטה שלנו צרה, אבל אנחנו לא צריכים יותר. אני מורידה את החולצה שלה, מנשקת בצוואר, שדיים. מתחילה לרדת למטה. לא, עוד לא, מוקדם מידי.  גם אני רוצה לשחק איתה קצת. 
אני מצמידה את הידיים שלה למיטה ומתחילה לכסות אותה בנשיקות. קלות ומהירות ואז ארוכות ומלאות בתשוקה, כאלה שרק מביאות להתרגשות ורצות להרבה יותר. אבל אני לא מתקדמת, אני מחכה שהיא תגיד משהו. היא מכופפת את גוף שלה, כאילו היא מנסה להשתחרר ולהיצמד אליי באותו הזמן. כל מגע שלי מוציא ממנה צליל חדש, הרגשתי כאילו אני מנגנת על כלי נגינה מיוחד מאוד. 
בסופו שלי דבר היא נכנעת: "ענת…." – היא אומרת בזמן שאני מחבקת אותה -"ענת….תשקי אותי".
ולמרות שהיא לא מסיימת את המשפט אני יודעת בדיוק מה היא רוצה. אני משחקת איתה עוד קצת. מנשקת את הבטן ואת הירכיים. היא שמה את יד על הראש שלי. עור ורוד, עדין, ריח חזק. זה מרגיש כאילו היא מקבלת מכות חשמל, היא מגיבה חזק על כל תנועה של הלשון שלי. ועכשיו – אצבעות. בהתחלה באיטיות, כדי שהן ירטבו מהמיצים שלה. זה לא דורש יותר מדי זמן, רואים על הפנים שלה שהיא כבר השתגעה לגמרי. כן, ואחרי זה, כאשר את תתחילי לספר לי לגבי דברים משעממים מחיי היום יום, אני אזכור את הפנים שלך. זרוק לאחור, מנסה לתפוס אוויר עם הפה וצועק את השם שלי 
סוף היא מוציא אוויר חזק ואז מושכת איתי אליה. כמה דקות אנחנו שוכבים בשקט, אז היא מסתובבת אלי ולוחשת "תורי" ואני רואה את האש בעיניים שלה….
בינתיים שעון מעורר מצלצל כבר בפעם השלישית. כנראה היום אני הולכת לספר לה משהו מעניין בעבודה ואולי מחר אני במאת אתעורר לא לבד.